תלישת שיער כפייתית ידועה בעולם הרפואה כהפרעה בשם טריכוטילומניה. מדובר בתלישת שיער כפייתית שמתרחשת גם בקרב מתבגרים וגם בקרב מבוגרים והיא הצורך הבלתי נשלט לתלוש שיער באופן אובססיבי וחזרתי ממקומות שונים בגוף, בעיקר מהקרקפת.
תלישת שיער נחשבת נפוצה מאד בקרב האוכלוסייה, כאשר מדובר בתופעה יחסית שכיחה שמשפיעה על 2 אחוזים מבני האדם. התופעה שייכת לסימפטומים שמאפיינים הפרעות כפייתיות טורדניות הידועות גם כשייכות לקבוצות הפרעות מסוג OCD בעוד שבדרך כלל מדובר בצורך לשחרר לחץ מתח סטרס וחרדות באמצעות תלישת שיער, ולאחר מכן קבלת הקלה משמעותית בלחצים.
מתי טריכוטילומניה מתפתחת?
טריכוטילומניה היא תופעה שיכולה להתפתח בגיל צעיר מאד כמו גילאי 10 והילך והיא עלולה להמשך במידה ולא מטפלים בה עד גיל ההתבגרות ואפילו בגילים מבוגרים יותר. גיל ההתבגרות הוא כזה שמוכר כגיל של לחצים, כעסים והתפשטות של ההורמונים בגוף, לכן הוא יותר מועד לפיתוח טריכוטילומניה בקרב מתבגרים. התופעה שכיחה יותר אצל נערות או נשים פי ארבע(!) – פער משמעותי יחסית בעולם המדע והרופאה.
תסמינים להפרעה
מי שלוקה בהפרעה יסבול מתסמינים שונים כמו נטייה ללעוס שיער ולתלוש אותו עם הקלה גדולה לאחר תלישת שהיער.
אכילת שיער שנתלש ועיסוק אובססיבי בשערות שיכולות להיות על הקרקפת או על איברים אחרים כמו על הזרועות, הידיים וכולי.
הטמנה של השערות במחבוא ואי יכולת להפסיק לתלוש שיער, גם בציבור.
התקרחות של אזורים שונים בגוף כמו קרחות בקרקפת או באיברים אחרים.
בטחון עצמי נמוך חרדות ותחושת בושה ואשמה בשל ההפרעה, מה שעלול להוביל לחוסר תפקוד בחיי היום יום.
למה זה קורה?
מלבד המתח והחרדות הלא מטופלות באנשים שסובלים מהמצב, יש גם גורמים תורשתיים וגנטיים לתלישת שיער. בין היתר עצבות ודיכאון לחץ ואפילו שעמום או רצון להתרכז עלולים להוביל להפרעה כמו טריכוטילומניה ולעיתים נעשית תלישת שיער אפילו מבלי שמי שעושה זאת ישיב לב לכך.
איך מטפלים בטריכוטילומניה?
על מנת לטפל בהפרעה כזאת שנחשבת הפרעה קלה יחסית יש לפנות לאנשי המקצוע. חשוב לדעת שאומנם מדובר בהפרעה קלה יחסית, אבל כזאת שחשוב לטפל בה, כי מלבד הנזק הפיזי והאסתטי שהיא יכולה להסב מי שסובל ממנה – מי שסובל מ טריכוטילומניה יכול לחוש בושה, תסכול, השפלה ומבוכה כאשר הוא מבצע את התלישה וגם כשהוא סובל מהתוצאות שלה מבחינה אסתטית.
נשים שסובלות מהבעיה למשל יכולות לחוש דיכאון ומבוכה ואפילו יכולות להיפגע מבחינה חברתית ולסבול מחרדות חברתיות, ומכאן להתדרדר להתמכרות לתרופות הרגעה או סמים ואלכוהול עקב המצב. ההפרעה שלא מטופלת יכולה להוביל להתנהגות דיכאונית ואפילו אובדנית. מלבד זאת, אכילת שיער יכולה לגרום לנזקים כמו חסימת מעי, לכן חשוב לטפל בבעיה.
בשל כל אלה חשוב להתייעץ עם איש מקצוע כמו עם פסיכולוג ולבצע התאמת טיפול מתאים למצב. בין היתר כדאי לשוחח על המצב עם רופא המשפחה.
במידה ומדובר בילדים שתולשים שיער, בדרך כלל הבעיה חולפת ולא תמיד מדובר בטריכוטילומניה אבל אם היא נמשכת, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים שלכם לגבי המשך טיפול.
לסיכום, תלישת שיער באופן אובססיבי זה לא דבר שבשגרה ובין אם אתם עושים זאת לבין אם בן הזוג או בת הזוג, ילד או מישהו שאתם אוהבים סובל מכך – חשוב להפנות את תשומת ליבו למצב ולדעת לדבר על ההפרעה בעדינות ולהתאים טיפול רגשי. כך אפשר לחזור לחיים נורמטיביים ללא הפרעות שמורידות את התפקוד ואת איכות החיים.
**המידע באתר הוא לא מידע רפואי או חוות דעת/המלצה רפואית. לקבלת סיוע יש לפנות לאנשי מקצוע ולרופאים מומחים בתחום.
