בקע הוא תופעה רפואית נפוצה יחסית, שיכולה להופיע בכל גיל ובמגוון אזורים בגוף. אף על פי שבחלק מהמקרים הוא אינו מלווה בתסמינים חמורים, התעלמות ממנו עלולה להוביל להחמרה ואף לסיבוכים מסכני חיים. כדי להתמודד עם בקע בצורה אחראית ולמנוע נזק נוסף, חשוב להבין לא רק מה גורם לו אלא בעיקר מה אסור לעשות כשיש בקע. ידיעת הפעולות שיש להימנע מהן יכולה להיות המפתח להקלה על תסמינים, מניעת סיבוכים ובחירה נכונה בין טיפול שמרני לניתוח.
מהו בקע ומהם הסיכונים הנלווים?
בקע הוא מצב רפואי שבו איבר פנימי, לרוב מעיים, בוקע דרך נקודת תורפה ברקמות התומכות שמסביב. בקעים יכולים להופיע במספר אזורים בגוף, אך הנפוצים ביותר הם באזור המפשעה והבטן. לעיתים בקעים אינם גורמים לתסמינים משמעותיים, אך הם עלולים להוביל לסיבוכים מסוכנים יותר אם לא מטפלים בהם.
בקע מפשעתי הוא הסוג הנפוץ ביותר, המופיע כתוצאה מהיחלשות הרקמות באזור תעלת המפשעה. בקע טבורי מתרחש באזור הטבור ושכיח יותר בתינוקות. בקע בצלקת ניתוח יכול להתפתח באזור בו בוצע ניתוח בדופן הבטן בעבר. התסמינים האופייניים לבקע כוללים נפיחות או התבלטות הנראית לעין באזור המעורב, במיוחד בזמן מאמץ כמו שיעול או הרמת חפצים כבדים. האזור עלול להיות רגיש למגע וכואב. תחושת כבדות ואי נוחות הן גם תסמינים שכיחים. בקע מפשעתי עלול אף לגרום לכאבים המקרינים לאשכים בגברים.
מה אסור לעשות כשיש בקע?
- הרמת משקולים כבדים: כאשר סובלים מבקע, חשוב להימנע מלהרים משקולים כבדים, מכיוון שהלחץ הרב עלול להחמיר את הבקע ולגרום לסיבוכים. במקרה של צורך בהרמה, יש להשתמש בטכניקות הרמה נכונות ולחלק את המשקל על פני כמה מנות.
- פעילות גופנית מאומצת: התכווצויות שרירים חזקות עלולות להפעיל לחץ ניכר על אזור הבקע. לכן, יש להימנע מתרגילי כוח מאומצים כמו סקווטים עמוקים עם משקל, לחיצות בטן קשות או אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה. עדיף לבחור בפעילויות עדינות יותר כמו הליכה, שחייה או יוגה.
- לחץ על אזור הבקע: יש להימנע מלהפעיל לחץ ישיר על אזור הבקע, כיוון שזה עלול לגרום לתזוזה של האיבר הפנימי שבקע החוצה ולהחמיר את המצב. לכן, עדיף לא ללבוש בגדים צמודים מדי או חגורות הלוחצות על האזור. כמו כן, כדאי לשים לב לתנוחת הגוף בזמן ישיבה או שכיבה ולהימנע מתנוחות הגורמות ללחץ מוגבר על הבקע.
שיקולים בנוגע לניתוח בקע
במרבית המקרים, הטיפול המומלץ לבקע הוא ניתוח לתיקון הפתח הקיים ברקמות התומכות. שיקולים לביצוע ניתוח כוללים בקע גדול או הגורם לאי נוחות משמעותית, הגבלה בתפקוד היומיומי, תסמינים מחמירים או בקע הנצרר (אינו ניתן לדחיפה חזרה פנימה). מומלץ להתייעץ עם רופא המנתח לקבלת ההחלטה המתאימה כיוון שכמו בכל ניתוח, גם בניתוח בקע יש סיכונים מסוימים, אם כי נמוכים. סיבוכים אפשריים כוללים זיהום באזור הניתוח, דימום, פגיעה באיברים סמוכים, תגובה לא רצויה לחומרי ההרדמה או כאב ממושך לאחר הניתוח. סיכון נוסף הוא הישנות הבקע, אם כי הסיכוי לכך נמוך יחסית, בפרט בשיטות כירורגיות מתקדמות עם רשתות חיזוק.
ומה במקום ניתוח?
במקום ניתוח אפשר לשנות כמה הרגלים באורח החיים כדי לנהל את הבקע באופן שמרני ללא ניתוח. שינויים כמו ירידה במשקל, הימנעות מעישון, אכילת תזונה עשירה בסיבים למניעת עצירות ושמירה על פעילות גופנית מתונה יכולים להפחית את הסימפטומים. חבישת האזור עם חגורת בקע או מחוך יכולה לספק תמיכה ולהקל על התסמינים בחלק מהמקרים. מומלץ ביותר להתייעץ עם רופא לפני שמחליטים לוותר על הניתוח לגמרי. בכל מקרה, עם או בלי ניתוח, חשוב להבין מה אסור לעשות כשיש בקע ולפעול לפי ההמלצות הרפואיות שניתנות מגורמים מוסמכים.
גם תרגילים עדינים לחיזוק שרירי הליבה, ובפרט שרירי הבטן והרצפה האגנית, עשויים לסייע בניהול בקע ומניעת החמרה שלו. דוגמאות לתרגילים מתאימים כוללות מתיחות בטן עדינות, כיווצים קלים של שרירי הבטן התחתונה, והרמת אגן בשכיבה. יש להתחיל בהדרגה ולהקפיד על תנועות מבוקרות ללא מאמץ יתר. מומלץ להיוועץ במומחה כושר ורופא טרם תחילת תוכנית אימונים ולהבין מה אסור לעשות כשיש בקע.
סיכום
התמודדות עם בקע מחייבת הקשבה לגוף, מעקב רפואי צמוד וקבלת החלטות שקולות. בין אם בוחרים לעבור ניתוח ובין אם מסתפקים בטיפול שמרני, חשוב לאמץ אורח חיים תומך ולהימנע מהרגלים שעלולים להחמיר את המצב. הבנה ברורה של מה אסור לעשות כשיש בקע – החל מהרמת משאות כבדים ועד לבחירה בבגדים לוחצים או פעילות גופנית לא מתאימה – היא צעד ראשון בהגנה על הבריאות ושמירה על איכות חיים טובה יותר לאורך זמן.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
